<h1>חוקות הדיינים סימן ל"א</h1>
<h2>דף פה:</h2>
נאמן הדיין לומר לזה זכיתי ולזה חייבתי בד"א בזמן שבעלי דינים עומדים לפניו ועדיין לא יצאו משם משנגמר דיניו ואמר איש פלוני אתה זכאי ואיש פלוני אתה חייב ומתקנת חז"ל הוא נאמן משום דכיון שקבלוהו עליהם בדין כבר האמינוהו עליהם כב' עדים כשרים אבל אם בע"ד אין עומדין לפניו שוב אינו מוטל עליו את הדין כדי שיזכור למי זיכה ולמי חייב בד"א כשקרעו זכיותיהם או שאינם כתובים אבל אם כתובים וחתומים ביד מי שהוא הזכות הוא נאמן ואפילו שלא היה כתוב הדין אם הוא דבר שהוא תלוי בלב הדיין ליתן אותו למי שירצה כגון שכיב מרע שאמר נכסי לטוביה ובאו שני טוביה שניהם קרובים שניהם שכינים האמרינן במס' כתובות [פ"ה ע"ב] שיתנו אותם נכסים למי שירצו הדיינים ודנין דין זה משום דשמא יטו הדין לצד השני אבל אם אינו בענין זה חוזרים ודנים אותם פעם אחרת כך מפורש בקידושין בפ' י' יוחסין [ע"ד ע"א].
